חומוס גבעתיים

לחומוס היסטוריה ארוכה. ארכיאולוגים גילו הוכחות לכך שבארץ ישראל גידלו חומוס (או חימצה בשמו העברי) כבר לפני 6000 שנה. בתקופה היוונית והרומית היו הקטניות, על כל סוגיהן, מזון מקובל מאוד. סוקראטס, הפילוסוף היווני (469-399 לפנה"ס) כתב על יתרונות החומוס, ואף המליץ עליו כאחד המאכלים הבריאים והמזינים ביותר. החומוס הוא המזון הפופולרי ביותר שיצא מאזור אגן הים התיכון לעולם כולו.

פולי החומוס הם פירותיו של צמח חד שנתי, (ממשפחת הפרפניים) הגדל בדרום אירופה, במצרים, במזרח אסיה ובהודו. כיום מגדלים אותו גם באפריקה, בדרום אמריקה ובאוסטרליה. החומוס שייך למשפחת הקטניות. יש לו תרמיל שעיר, המכיל שני פולים בצבעים שונים - הם יכולים להיות אדומים, צהבהבים או שחורים. בספרד אפשר למצוא גם זנים בעלי פולים לבנים הנחשבים לעדינים ביותר. 
 
תבשיל החומוס הידוע לנו הוא מחית פולי חומוס מבושלים, בתוספת תבלינים וטחינה. את הפולים שכידוע עשירים בחלבון ובויטמין B, מייבשים וניתן להכין מהם מרקים, תבשילי קדירה ושאר תבשילים הדורשים בישול ממושך. ניתן לקלות את פולי החומוס ולהשתמש בהם כתחליף לקפה, או לטחון אותם לקמח עשיר בחלבון. כדאי לציין שכמעט בלתי אפשרי לבשל את פולי החומוס יתר על המידה, או לקלקל את טעמם המשובח, אך מאידך גם בלתי אפשרי לרכך פולי חומוס "זקנים", אפילו אם מבשלים אותם במשך שעות ארוכות.
 
החומוס אינו מכיל שומן רווי, לא מכיל כולסטרול או סוכר ובעל ערך גבוה של חלבון וסיבים. שלא כמו מזונות אחרים הטובים לבריאות, לחומוס גם טעם נפלא. זהו מזון מושלם עבור כל אלו המתעניינים באכילה נכונה והשומרים על דיאטה של כולסטרול ללא הקרבת אלמנט הטעם.
לנמנעים ממוצרי חלב, החומוס מהווה אלטרנטיבה בריאה לממרחים ודיפים המבוססים על חלב. וילדים מתים עליו!

נתוני תזונה לכוס פולי חומוס 240 גר':
קלוריות 286
חלבון 11.8 גר'
פחממות 54.3
שומן כולל 2.7 גר'
סיבים תזונתיים 10.5 גר'
מקור מצויין לחומצה פולית, ויטמין B6, ויטמין C ואבץ